​

השחלות שהן אברי הרבייה הנשים, מייצרות לאורך תקופת הפריון הנשית מאות אלפי ביציות. ביצית מופרת הופכת להריון.  אך לשחלות תפקיד נוסף מלבד ייצור ביציות, והוא הפרשת הורמון חיוני לגוף האישה, הורמון האסטרוגן. ההורמון נוצר בזקיקים הנמצאים בתוך השחלות.  כאשר השחלות מפסיקות לייצר ביציות, בתקופה שלאחר הפריון, נעלמים גם הזקיקים ונפסק ייצור הורמון האסטרוגן. השחלות מסיימות את תפקידן, כך לפחות היה נהוג לחשוב עד לפני שנים אחדות. המלצות הרופאים היו שכשמסתיים תפקידן של השחלות הן כבר אינן נחוצות, הופכות למיותרות וניתן לוותר עליהן. אמנם לא הומלץ לבצע באופן יזום ניתוחי כריתת שחלות בריאות, אך ההמלצה הרפואית המקובלת הייתה כי יש לכרות את השחלות כאשר נוצרת  “הזדמנות ניתוחית”, כמו כאשר על האישה לעבור ניתוח אחר, למשל כריתת רחם. מעבר לאסטרוגן השחלה היא מקור לפרוגסטרון וכן להורמון הגברי טסטוסטרון החשוב לפעילות המינית של האישה  ואחראי על הליבידו – התשוקה המינית.

​

למה ממליצים רופאים על כריתה של שחלות בריאות

ההמלצה הכמעט גורפת של כריתת שחלות כאשר יש “הזדמנות”, נבעה משתי סיבות. הראשונה כאמור, סיום תפקידן של השחלות אחרי גיל המעבר, והסיבה השנייה והחשובה יותר הסכנה שיתפתח בהן גידול סרטני. ואמנם, סכנה שכזו קיימת ואף בסבירות גבוהה. הסטטיסטיקה מדברת על אפשרות של 1:1500 של התפתחות סרטן השחלה אצל נשים בגיל 50. ככל שעולה גיל האישה כך עולה רמת הסבירות שהיא תפתח סרטן שחלות. בגיל 70 מדובר כבר על יחס של 1:500. כלומר מתוך אחת מתוך 500 נשים תפתח סרטן בשחלות.

 

כיצד מאבחנים סרטן בשחלות

סרטן השחלות נחשב לאחד מסוגי הסרטן האלימים והאכזריים. כאשר המחלה מתפתחת כמעט ואין לה כל סימנים מקדימים, האישה שבשחלותיה מתפתח סרטן אינה חשה בשום סימנים, תקופה ארוכה מאד. כאשר כבר מאבחנים אותה, המחלה לרב נמצאת בשלבים מאד מתקדמים. בסרטן השחלות מטפלים בשיטות טיפוליות כימותרפיות חדשניות ומתקדמות, ובשנים האחרונות מצליחים להאריך את תוחלת החיים של חולות בסרטן השחלות ואף מצליחים לשפר את איכות חייהן, אבל לא נרשמת הצלחה להקטין את שיעור התמותה ממחלת סרטן השחלות.

​

מדוע יש הסבורים כי מתבצעת כריתה מיותרת  של שחלות

אם קיימת סכנה כל כך גדולה לחלות בסרטן השחלות, מדוע יש רופאים הסבורים כי מתבצעות כריתות שחלות מיותרות. על מנת לענות על שאלה זו יש להבין כי בערך ב-50% כלומר במחצית  מניתוחי  כריתת רחם, מבצעים גם כריתת שחלות. הכריתה מתבצעת כצעד מניעתי, גם אם אין כל  סימני מחלה בשחלות, אלא רק משום שקיימת הזדמנות כי כבר מתבצע ניתוח בטן וניתן לכרות גם את השחלות. אותם רופאים הסבורים כי מתקיימת כריתה מיותרת של שחלות, מתבססים על מחקרים שמוכיחים כי  גם לאחר גיל המעבר השחלה שאמנם סיימה לתפקד כבלוטה מפרישת הורמונים, אך עדיין ממשיכה להפריש הורמונים. אמנם היא לא מייצרת עוד את הורמון המין הנקבי, האסטרוגן, אך היא מפרישה הורמון מין זכרי טסטוסטרון, וההורמון הגברי מסייע בבניית העצם ומאט את תופעת דילול העצם האופיינית לנשים.

 

מי ממליצים על כריתת שחלות ומי ממליצים על השארתן

לעניין כריתת שחלות יש שתי אסכולות רפואיות, גינקולוגים אונקולוגים, שעיסוקם בסרטן אברי מין האישה, נוטים להמליץ על כריתת שחלות מניעתית גם בגיל צעיר ולפני הגיעה של האישה לגיל המעבר, למשל כאשר היא מחליטה כי אינה רוצה ללדת יותר. רופאים אלו ימליצו לרוב על כריתת שחלות גם  כאשר האישה מגיעה לגיל המעבר. מנגד רופאים העוסקים במבנה הפיזיולוגי של נשים, מטפלים במחלות דילול מאסת העצם ובתופעת השברים, ימליצו לחשוב לפני כריתה מזדמנת של השחלות. זאת כיוון שלפי מחקרים לשחלה תפקיד חשוב גם לאחר סיום ייצור הביציות.

בכל מקרה צריך וחשוב לכרות שחלות בפרט וטפולות בכלל  במקרה של סיפור משפחתי של סרטן השחלות וסרטן השד ועם נשאות של מוטצית הגן BRCA1, BRCA2 ועל כך בפרק אחר.